כמסכה לבנה.
אדישות הן, פניי.
לבנות הן, כסהר.
מזויפות הן, כצבעים.
פניי הן מסכה.
קרות הן, כשלג.
מסתירות הן, כצל.
חלקות הן, כשיש.
פניי הן מסכה.
חדות הן, כרסיס.
שקטות הן, כלילה.
עוטפות הן, כנייר זכוכית.
פניי הן מסכה.
שבר שחור כאפלה,
דם אדום כסומק,
לבנות הן, פניי.
מסכה היא, פניי.
תגובות (9)
שלי, זה לא תרגיל כתיבה אם את כותבת כל כך מדהים.
את כבר יודעת מה אני כותבת עכשיו…
זה מדהים! רק זה מוזר לי שעוטפות הן, כנייר זכוכית. אני משתמשת בנייר זכוכית כדי לשיי עצים, ופעם בטעות שפשפתי את עצמי וזה כואב X-(
תמשיכי את מבוך ארטמיס :)
בדיוק, כי נייר זכוכית הוא מחוספס וכואב. יש לי בעיה עם מבוך ארטמיס, אין לי איך לשכתב את זה, יש לי עלילה, אבל אני צריכה עזרה.
*התכוונתי לשייף.
מה הכוונה בלשכתב?
לשכתב את העלילה, לכתוב את הפרק
אה, אז אני יכולה לעזור לך אם את רוצה :)
גם לי זה קשה בפרטים קטנים, כשאני חושבת על משהו זה רק העלילה הכללית.
תעשי את מה שאני עושה: תכתבי הרבה שיחות, ואז תזרמי לאן שאת מגיעה. ותבדקי על מיתולוגיה יוונית כדי שתראי מה שאפשר לעשות.
יש לך ג'ימייל? ונטע, רעיון טוב! תודה!
כן, שלחי לי הודעה ב-"צור קשר עם NealvsHook"