כלואה

עשרות בגדים על הרצפה פזורים,
כלואה היא בינם לבין הקירות מתפוררים.
רוח פרצים ממזמן ניפצה את החלון,
ומבחוץ בוקע אור של כיליון.
היא צריכה לעזוב,
הרחק ללכת,
בשביל להפסיק לכאוב,
להפסיק להרגיש כל כך מלוכלכת.
אך דיבוריהם חסמו את היציאה מהדלת,
וההרס ההעצמי שלה, הרס את כל מה שמעבר
לדלת.
עכשיו היא תוהה לאן להמשיך,
מהחלון לכיליון לקפוץ,
או שלצאת מהחדר בבושת פנים,
ולהתחיל לתקן את דרכה ההרוסה.
מצד אחר עדיף להיכנע לשגעון,
ולא לבחור בשום דרך.
להישאר כלואה,
ולהגיד לכולם שאת
'בסדר'