כך יצא

וכך קרה שלעת לילה נשארה בי בערה
וכך קרה שמחר לא אשאל.
ןלא אבקש, כי יודע אני את שמוטל על הפרק
וליבי הסחרחר כבר לא מאמין לי
כיצד שיטיתי בו להגיד שהכל נרגע
שיש עוד יום או יומים לפני פגיעה
אני כבר למוד והיתי צריך לדעת
אבל מה אגיד
בחירתנו היא זו ללקות בלב
כי רגעים שקדמו היו מענגים עד כאב.
אז יודע אני את אשר יקרה
ורק מעט מגופי הרפה
עוד מרשה לעצמו ללחוש אל הלב
זה למען אושרה! יצור מיבב
חיוך עצוב ומעט חושב
שלום אהובה
חזר הכאב.