כאילו שעיניהם מכוסות
על מסילת מחשבותיי נוסעות רכבות
מלאות אנשים,
וכל אחד ואחד חולף, גם אם לרגע
בעין מוחי.
אל מול עיני הם חולפים, דמויות במכוניות
מסתכלות סביב, לא רואות דבר.
כאילו שעיניהם מכוסות,
כאילו שעיניהם מכוסות.
על ספסלים הם שוכבים בתחנות מרכזיות
שקטים להחריד,
ולכל אחד ואחד הם חולפים, גם אם לרגע
בעיני מוחותיהם.
אל מול המבטים הבורחים, דמויות רועדות
מסתכלות ארצה, כבר לא מרגישות דבר.
כאילו שעיניהם מכוסות,
כאילו שעיניהם מכוסות.
על נהר ליבי שטות רגשות
כספינות המחפשות רב חובל,
וכל אחד ואחד חולף, ואני קורא
והם לא עוצרים.
אל מול עיני הם חולפים, כדלתות נעולות
ועם הזמן במוחי מתרוקנות הרכבות.
כאילו שעיני מכוסות.
כאילו שעיני מכוסות.
תגובות (3)
אני חושבת שאהבתי את השיר הזה כי לא הצלחתי להבין אותו, בהתחלה הדבר הראשון שעלה במוחי היו מאורעות השואה (רכבות- זה בלתי נמנע לא לחשוב על זה קודם, בהתחשב בזמן שאנחנו נמצאים בו) אבל לאחר מכן, היה בזה משהו אישי יותר, שקראתי וקראתי ולא הצלחתי לחדור אותו. שיר כזה מאפשר לכל אחד להתחבר אליו בדרך שלו, להזדהות ולהבין את הדברים בצורה שונה ולשייך אותם בצורה שונא… זה מצא חן בעיני, המבנה נכון והכתיבה יפה ומתוחכמת : )
מאוד אהבתי…בגלל המסתוריות שבכתיבה
תודה רבה לשניכם! שמח שאהבתם (: