כאב.

חתולת ספרים 31/10/2013 718 צפיות תגובה אחת

הוא הולך, מתרחק
דמעות זולגות, פנים רטובות
אני בוכה, גם מבפנים
לבי זועק
תישאר
הוא הולך, מתעלם
אני צורחת אליו
הוא מפנה את הגב
אני רוצה להכאיב לעצמי
על מה שעשיתי לו
התעלמתי ממנו
הכאבתי לו כל כך
ועכשיו זה חוזר אליי
המילים הפוגעות
לו יכולתי להחזיר את הזמן לאחור…
שריקת העשבים
לחישה קלושה
אני רצה
צורחת
נופלת על האדמה
דם יוצא, כמו דמעותיי
אני מושיטה יד
אדמדמה
אתה לא יודע
איך אני מרגישה עכשיו
אבל זה מאוחר מידי
מה הייתי נותנת
כדי לראות אותך
פעם אחרונה
לשמוע את קולך
להביט בעינייך
אני לוחשת –
תישאר…
עלים עפים
נדבקים לפניי
האם תגיד לי שטעיתי?
האם תסלח לי אי פעם?
להרגיש את מגע ידייך החמים
אתה הלכת
אני נשארתי
על הקרקע, מתכרבלת
מתגלגלת בחול
על האדמה היבשה
רוח הקיץ באה
מייבשת את הדמעות
אני ממשיכה
לצרוח
זה כואב כל כך
אני מצטערת על כל מה שאמרתי
שלא החזרתי אהבה
לעולם לא אהיה חברה טובה
היה לי אותך
ואני, נתתי לך ללכת.
אני מצטערת…..


תגובות (1)

אוו ממש יפה, רק היה חסר לי הנקודות של סוף פיסקה.

31/10/2013 07:47
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך