כאב צורם

כאב חד מפלח את כל גופי,
נושכת חזק את שפתיי עד זוב דם שלא אצרח,
ואני כבר חשה איך עוד חלק ממני נקרע ,
אך אני מתעשת מהר ומחייכת חיוך מקסים.
מילים וזה מרגיש כמו חצים מלאות בלהבות,
וזה שורף מבפנים כל חלקה טובה וכל עדינות שהייתה,
ולעיתים ניתן לראות את הכוויות על עורי החיוור אך אני מכחישה
טוענת שהכל זה מתאונות ולא חס ושלום בזדון מאחרים.
מד פעם הסתכלתי לירח הבוהק ובעיניים עצומות בקשתי משאלה,
לעיתים זה היה להיכחד מעולם זה ולעיתים זה היה אושר פשוט,
לעיתים בקשתי שיתן לי רק עוד קצת כוח לחיות בתוך המזבלה הנוראית הזאת,
אך וותרתי כשהבנתי שאני סתם מוזרה שמדברת לכוכבים.
אני יושנת אך בקושי בלילות הארוכים והעצובים,
לא יכולה להפסיק לחשוש שמה אויביי יגיעו אף לשם ,
וימשיכו לחנוק אותי עד אשר נשמתי האחרונה תפרח לעולם.