כאב זה דבר דליק.

דמעה חמקה מעינה,
היא לא האמינה.
היא נזכרה בו, שנאה מילאה את ליבה.
הוא ניסה להסביר לה, אך כבר לא הקשיבה.
הנערה המסכנה.
אמרו כולם,
בשבילה התמוטט העולם.
היא האמינה לו, בטחה בו.
אך היא לא ידעה שזה מתקדם כמו תוכניתו.
עבר הזמן, תקתק השעון ימים וחודשים.
והיא נמצאת עדיין בשלב הניחושים.
היא לא חשבה שזה אמיתי,
אין מצב שזה מציאותי.
שוב דמעה נפלה,
הדמעה התנפצה, כמו ליבה, והיא התקפלה.
דפיקה קלה על דלת ביתה נשמעה.
וריח של אש נישא באווירה.
להבות של כתום ואדום בערו,
כמו צבא הם הסתערו.
את ביתה שרפו,
והלהבות את הנערה טרפו.