יש לי קבר,אפילו שניים.

עוצם את עיניי חזק
מתפלל שיעצמו לבדם.
כבר אין לי סיבה,
כבר אין לי אישה
או בית.
כבר אין לי גינה ומגלשה.
יש לי קבר אפילו שניים.
קובר לאט לאט
את עצמי.
כל חלקי הגוף מיועדים.

פזמון:שותק לי בשקט.
לומד לדבר במבט.
"תנוחמו מהשמיים"
אמר לי איזה רב אחד.
הלוואי,הלוואי.
צעקתי כל כך בשקט.
שומר בלבי שירי ערש,
מדמיין את אמי מנחמת.

צריך חיבוק גדול
שיאסוף אותי לאחד.
שירצה להבין מדוע
אני כבר כלי
וכבר לא דף
שמתווסף אליו אותיות.
אלא רק כלי ריק.
עומד ללא כל מעשה,התקדמות.
ואני זועק אל כולם בשקט.

פזמון:שותק לי בשקט.
לומד לדבר במבט.
"תנוחמו מהשמיים"
אמר לי איזה רב אחד.
הלוואי,הלוואי.
צעקתי כל כך בשקט.
שומר בלבי שירי ערש,
מדמיין את אמי מחבקת.

הלוואי הלוואי
שהכאב יחלוף,
שיוכל לכתוב את סיפורי
ולספר לילדיי
ובמקום לקרר אחממם
אותם בשתי ידיי.