ישנוניות של ערב

לא הבנתי פה כמה דברים ואשמח אם תעשי סדר בראשי ;
1. בקשר לבית השלישי, היכן היא נאבדה? בתוך מחשבותיה? רגשותיה? בחושך? במחנק? מתחת לשמיכה? אם במחנק, אי אפשר להאבד בתוך המחנק כי זה דבר מה שמרגישים בתוך הגרון, מהמילה חנק.
2. עדין בקשר לבית השלישי, איך אהבה יכולה לדבר? אם היא הייתה רומזת לה משהו? אם בן זוגה [שכנראה שממנו התאכזבה] היה אומר לה?
3. בקשר לבית האחרון, מה היה אמיתי? החיוך של כולם? האהבה?

יש לך כתיבה מאוד יפה אבל את הסתרת פה יותר מדי פרטים שאני הייתי שמחה לגלות אבל מצד שני יכול להיות שרצית להשאיר את זה פתוח למחשבה. אשמח בכל זאת אם תעני לי ואני ממש אהבתי את כתיבתך, אלך לקרוא עוד סיפורים שלך :)

1. נאבדת בתוך מחשבותיה ורגשותיה, הלכה לאיבוד בבילבול שלה עם עצמה. השמיכה היא שמיכת עצב שהגבר ההוא כיסה אותה בה, מתחת לעצב הזה, לתוגה הזאת היא מרגישה אבודה, במחנק הזה, בשקט הזה היא פתאום מתעסקת בכל מה שעובר עליה, ברגשות שלה והיא נאבדת מהעולם ונבלעת בתוך עצמה.
2. הגבר המתואר בשיר הוא לא בן הזוג שלה, אלא אדם שפגע בה. כמו ששמת לב אהבה אינה יכולה לדבר, זאת מטאפורה (ולא מטאפורה מוצלחת במיוחד). לרגשות הרי אין חיים משל עצמם, אהבה לא מסוגלת לדבר ולהביע את עצמה כי אין לה קיום בעולם, האהבה היא רק איזשהו חום שהאדם מעביר… אותה דמות נפגעה מאותו אדם קר והיא הרגישה בהעדר אותו חום, באותה אהבה. אם אהבה הייתה מסוגלת לבטא את עצמה, אם לרגשות היו חיים, אם אותה דמות הייתה יכולה לקבל מעט אהבה (שאנשים לא העניקו לה, שאנשים לא דיברו אותה) אז אולי היא לא היתה נאבדת.
3. בכללי, העולם היה אמיתי יותר, הקשר בין אנשים היה אמיתי יותר. גם הבית השני וגם הבית האחרון הם תיקון למצב שלה, לאיך העולם נראה מהעיניים שלה אחרי הפגיעה שהיא עברה. היא צריכה שהעולם יהיה נקי יותר, אמיתי יותר. אם כולם היו מחייכים באותה שנייה ולא כל אחד מחליף מצבי רוח בזמנים שונים וחושב דברים שונים אז העולם היה אמיתי יותר, מתואם יותר.
שאלות טובות, סליחה שזה לא היה ברור כל כך. תודה רבה על הרצון להבין את כוונתי… לילה טוב(: