ילדי החושך

וכאשר השמש כבר שוקעת,
מתוך החושך כבר יוצאות דמויות.
ואתה עומד בלי לדעת,
שמותך קרב,
ובא.

והחושך, העלטה, מביאים איתם
המוות.
והמוות, מביא איתו
את חורבן הנשמה.

וכאשר השמש כבר שוקעת,
הנרות בחלונות כבויים.
אתה כבר לא יכול לדעת,
שמותך כבר,
נגמר.

וכאשר עומדים ליד הקרב,
לא יכולים להבחין בערפל.
הוא עוטף מכל צדדיך,
ואתה כבר לא,
יכול.

והחושך, העלטה, מביאים איתם
המוות.
והמוות, מביא איתו
את חורבן הנשמה.

ופתאום,
כשמש שוב זורחת,
יוצאת דמות מתוך האור,
ושום דבר כבל לא עוזר,
כי מותך כבר
עבר.

ועכשיו כבר לא תראה,
את האוהב אותך לעד.
והמוות נח על ראש קרוביך,
ומותם קרב,
ובא.

והחושך, העלטה, מביאים איתם
המוות.
והמוות, מביא איתו
את חורבן הנשמה.

ושוב תצא נא על היער,
ותראה אותה תלויה.
כי המוות – צל חייך,
שוב תפס
האהובה.

והחושך, העלטה, מביאים איתם
המוות.
והמוות, מביא איתו
את חורבן הנשמה.
וחורבן הנשמה מביא לסוף חייך,
וחייהם של אהוביך.

ועכשיו תזכור לנצח,
כי המוות בגללך.
ואיך מה לעשות שוב,
היא מתה
וגם
אתה.