יום אחד

יום אחד
יום אחד עבור 6 שנים
יום אחד עבור 6 מיליון אנשים
יום אחד עבור 6 מיליון מתים
יום אחד עבור 6 שנים של אשמה
רק כי אבא הוא כזה ואמא יהודייה
רק כי נולדנו במקום של שנאה
רק כי מישהו החליט שהשתנה
שאנחנו לא יכולים לחיות תחת אותה שמש חמה
שניכחד
שניעלם
שנסבול
שנפחד
שאנחנו חלשים יותר מהם

אנחנו לא חלשים יותר מהם
אנחנו חזקים
אנחנו איתנים
יש לנו את הכוח לשנות סדרים וחוקים
אנחנו בני אדם בדיוק כמוהו
רק שאבא כזה והאמא יהודייה
אנחנו יהודים, אז מה?
זה אומר שאנחנו מפגרים?
אין לנו ערכים? דרך חיים?
כי לכם יש את ישו ולנו אלוהים?
בסופו של דבר לאותו אל אנחנו מתפללים
אנחנן מחבקים ואוהבים
אנחנו מדברים ומתקרבים

יום אחד
אנחנו זוכרים
יום אחד
אנחנו שומעים
את אותם האנשים עם אותם הסיפורים
שעוד כמה שנים גם הם כבר לא יהיו פה
ואז מי יספר?
מי ידאג לשמר?
לשתף את החוויה שלו בדבר שלא ניתן לתאר

שקט
דקה של שקט
דקה של שקט היא כל מה שצריך
דקה של שקט כדי לזכור
לשמור
לחזור לאותם רגעים
להתחבר לחיים של אותם אנשים
לחוות את הדברים כמו שחוו אותם היהודים
בשואה הקשה
לעמוד דקה
ולהריץ מול העיניים
מחלות
יריות
שריפות
התעללויות
חלקי גופות מופרדים
קברי אחים
תמונות שעושות קשה בלב

יום אחד
עבור כאב של שנים