יום אחד
יום אחד שאלתי את אבא,
למה אתה מכה?
למה אתה הולך לבר?
הוא הרביץ לי, לא ענה דבר.
מאז כבר לא שאלתי,
למדתי שאי אפשר.
יום אחד שאלתי את אבא,
למה אתה לא עובד כמו כולם?
למה אתה לא לוקח אותי לגן?
הוא שתק, הוא לא נראה מאושר.
מאז כבר לא שאלתי,
למדתי שאי אפשר.
יום אחד שאלתי את אבא,
למה אתה לא מלמד אותי לרכב על אופניים?
למה אתה לא כמו כל האבות?
עיניו נצצו, הוא נראה כעומד לבכות.
מאז כבר לא שאלתי,
ולא כי אי אפשר,
כי זה עשה לאבא רע כמו שלי היה מר,
ולא רציתי שיקרה לו אותו הדבר.
תגובות (1)
זה ריגש אותי מאוד.
זה גרם לי להרגיש כאילו זה אמיתי שלך