טובעים.

טיפות גשם קרות, עננים שחורים.
שמיים אפורים, וחיים נוראיים.
הרע משתלט, העולם משתנה,
אבל האם זה בכלל משנה?
כל אחד תקוע באפר,
הדמעות המלטפות כמו פרפר.
כולם שקועים, כולם טובעים,
יש עוד סיבה לחיים?
בזבזנו את המתנה,
מסתכלים על התמונה,
רואים את העבר,
מלא צבעים, וחלומות, אך הוא לא חזר.
ההווה נורא, מלא צלקות וסיוטים,
האם נצליח לתקן את החטאים?
טיפות גשם קרות, אנשים ממהרים,
תקתוק שעון, והחיים מסתיימים.