חץ בלב
הכל התחיל במילים יפות, קצת חומר הרדמה
לילה טוב ובוקר טוב, עם איזו מילת חיבה
ריכך ת'לב, שלא יכאב, אבל לא במתכוון
ואז החץ לשם פגע כלל וכלל בלי לכוון
הוא ננעץ עמוק בלב, אבל לא היה כאב
החץ ננעץ חזק, גרם לי בך להתאהב
גזרתי חלק מליבי ונתתי לך
בלי לדעת שהחץ שלי פספס את ליבך
ואז פתאום ההשפעה, של החומר הרדמה
היא פגה, נעלמה לה, הלכה לעולמה
הלב מתחיל לכאוב, אתה לא פה כדי לעזור
החשכה אותי עוטפת, לא נשאר בי יותר אור
הזמן עובר, החץ עוד שם, והוא כואב בלי הפסקה
עד שהחלטתי לקום , ולהיות חזקה
אני אוציא תחץ משם, לא משנה כמה זה יקח
וכמה זה כואב לדעת, שאותי הוא כבר שכח
מנסה למשוך בחץ , נרתעת מן הכאב
כשאת החץ נעצת לא שמתי לב , ועכשיו עולמי חרב
אני קמה, מרימה ת'ראש , נושאת תפילה קטנה
במדרגות הספריה הנני שוב עולה
מרימה לי משקולות, מחזקת תשרירים
ומתחילה , לאט לאט, לשנוא את הגברים
הספרים, המשקולות, הכאב מהסכין
אנלא קוראת על אהבה, אני קוראת על מין
אני אוגרת לי כוחות ואז מושכחת שוב בחץ
מוציאה אותו, כמה כאב, אתה בטח מתלוצץ
נותר שם חור ענק, הכאב פשוט עצום
לוקחת ספר – מתרכזת , ולא מרגישה כלום
שוכחת מהכל צוללת לעולם אחר
עושה הכל כדי להצליח איתך לא לדבר
הלב יחלים בשקט, אבל לא יהיה שלם
תמיד יהיה החלק שלקחת, בחוצפה, בלי לשלם.
תגובות (19)
*עם
יש לך מלא שגיעות קטיב! תקפידי בבקשההה
תודה
חחח סתםםםםםםם. הכתתתתתיבה שללללללללך מממממממממש טוווווווובה! פההההההההה ווווווווווווושם ישששששששששששששש ללללללללללך שגיאותתתתתתתתתתתת כתיייייייייייב.
(השגיאאאאאות מיועעעעעדות לזזזזזה שששששראיתי שאאאאאאאאתמול הההההיו מלאאאאאא שגיאותתתתת כתיבבבבבבבב)
תדעי לך שהחרא סיפור הזה ממש לא גרם לי להתאהב בך ואת בטח גם נורא מכוערת אבל עזבי זה לא קשור לא נעים להעליב אותך ואני באמת בן אדם נחמד למרות שאת ממש מוזרה ומטומטמת ואת חייבת לעבור לתחום אחר מהכתיבה, :)
אבל בסדר, יפה שיש לך אומץ, כולם אוהבים את זה :)
זה ממש לא יפה מה שקטבתה
אז ככה, מוזרה ומטומטמת? אולי… בקשר למכוערת? לא יודעת, חוץ ממני עצמי אף אחד לא חושב ככה, אבל תמיד האמנתי שאני רזה מידיי והיה לי בטחון עצמי נמוך מידיי. הכתיבה היא אחת הדרכים שלי להתמודדות, במקום לחתוך אני כותבת, זה אמור להיות משהו חיובי לטעמי… יש לי כאן עוד משתמשת, שהיא על השם שלי ובה אני מפרסמת סיפורים רגילים, כך שתחום הכתיבה הוא לא משהו שאתה יכול להגיד לי לעזוב רק בגלל שאני מדוכאת מידיי פעם, זאת המשתמשת שהיא הצד המדוכא הזה, אבל בשתי המשתמשות – הכתיבה היא כל מה שיש לי. עוד נקודה היא שה"חרא סיפור" הזה , לא היה אמור לגרום לך להתאהב בי או משהו כזה, אני דווקא אגיד שאני לא רוצה שאף אחד יתאהב בי שוב לעולם, אם אתה כבר מדבר על אהבה. יום נעים.
התגובה הכי מפגרת שראיתי בחיי -,-
אם כבר התגובה שלך בלי פסיקים, בלי נקודות, אז ככה שאתה לא יכול לבקר אנשים.
התגובה הזאת ממש לא לעניין!ואני כמעט בטוחה שזה אותו אחד שהגיב בסיפורים האחרים רק במשתמש אחר…אני לא מבינה תקטע להעליב אנשים…כאילו מה נסגר?
ממש תגובה מפגרת!
נחמד
זה יפהפייה ומקסים. ממש אהבתי את הכתיבה.
קצת חסר לי הנקודה בסוף פסקה אבל חוץ מזה הכל מושלם.
וברוכה הבאה לאתר D: (את בת נכון?)
אין פה פסקאות, הסוג כתיבה שלי הוא כזה, הכל פסקה אחת גדולה ובסוף יש נקודה לסמל את זה שהכל נגמר. לשיר קיימת גם מנגינה, שגם היא ללא עצירות עד הנקודה, זה הסגנון שלי ברוב המוחלט של השירים שאני כותבת, ותודה :) (אני בת..)
אה, אוקי. (האמת שקראתי את זה עם מנגינה ברקע (אולי לא אותה אחת כמו שלך, אבל זה דיי השתלב לי יפה ^~^)
באמת שיר עצוב ויפה :(
רק לא הבנתי למה אין פיסוק בסוף שורה.
הסברתי כבר למה אין פיסוק, זה הסגנון כתיבה שלי ברוב המוחלט של השירים, הכל זה פסקה אחת ורק בסוף יש נקודה כדי לציין שזה נגמר… את מוזמנת לגלות יותר בתגובה קודמת שלי קצת מעלייך
סליחה שאני מגיב שוב – אבל עכשיו אני מגיב ברצינות:
אהבתי ממש את הסיפור שלך!
הכתיבה שלך מעולה!
החריזה מעולה ומוסיפה אלמנט נוסף.
הכתיבה מרגשת ומוסיפה עניין.
רואים שזה נכתב מהלב שלך…
אגב, גם אני לא עושה נקודות בסוף משפט.
ולגבי אלה ששאלו לגבי סימני הפיסוק – ככה זה אמור להיות. כשאין נקודות ופסיקים, זה יוצר תחושה של חנק ועצב בדיוק כמו שהכותב מנסה להעביר (לפחות זה מה שאני חושב שאת מתכוונת אליו).
בכל מקרה, יפה מאוד! (:
סוף סוף אתה מגיב ברצינות… יפה שלקחת את עצמך בידיים
אומר את דעתי לטוב ולרע
אתה עדיין צריך לקחת בחשבון את הצורה שבה אתה אומר את זה… למשל כמו שכתבת אצלי, אני אמנם לא נפגעתי אבל אם תכתוב ככה לאחרים סביר להניח שכן.
את כותבת ממש יפה, אהבתי את השיר למרות שהוא עצוב
את כותבת ממש יפה, ואהבתי את השיר למרות שהוא עצוב :(