חיוך

ילדה עמדה,
מאחורי גדר של תיל.
לה הרביצו,
אותה עינו,
מאחורי גדר של תיל
היא עמדה
ללא דמעות על לחיה,
פתאום רצים שמחים,
אלפים של חיילים,
והיא כלום לא אומרת
את הגדר הם פותחים,
ולה לצאת אומרים,
היא צועדת,
צעד, שניים.
אבל קול לא משמיעה.
ואז על פניה,
זוהר ומופיע-
חיוך.