חוצה גבולות
פנים פגועות,
דם בזרועות.
חתכים משוטטים,
חוצה גבולות.
עיניים בודדות,
כבר לא מחייכות.
העצב חוזר,
מתברר ומסתבך.
מזויף חיוכה,
אך הבכי אמיתי.
הדמעות שלה,
הן התרופה שלי.
פנים פגועות,
דם בזרועות.
חתכים משוטטים,
חוצה גבולות.
עיניים בודדות,
כבר לא מחייכות.
העצב חוזר,
מתברר ומסתבך.
מזויף חיוכה,
אך הבכי אמיתי.
הדמעות שלה,
הן התרופה שלי.
תגובות (7)
הזדהות…
סאני,
אני כבר יתגעגע אליך.
אני לא זוכרת באיזה סיפור רשמתי אם אתה תכנס לאתר מלונדון אז אני לא יודעת מה ענית.
אתה תכנס נכון ?
כול כך קצר, כול כך עוצמתי.
מתה על הכתיבה שלך :)
אני גם אומרת הזדהות
זה מצויין
ואתה תמיד כותב אם חרוזים
אהבתי:)
זה דיכאוני, אבל המילים יפות (יש לך כתיבה מרתקת..)
מדהים. וואו. אהבתי בעיקר את הסוף
אחי אם קרה משו אנחנו יכולים לדבר אתה לא צריך ככה ליפול בבור של עצבות בלתי נגמר