חוסר אונים.
וידי נופלת,
אחת אחרי השנייה.
זרועות מרוטות
שוב,
מרגישה כמו
שאלה ללא תשובה.
ועיניי נעצמות,
מספר שניות.
חיוכי נמחק
ושוב,
אני נעלמת
לבין הצללים.
מילה לא עולה,
מפי הנעול.
כל כך רוצה
ושוב
צורחת ללא סיבה.
וגופי לא נע,
סגור בפנים.
מנסה לצאת,
ושוב
מרגישה חסרת אונים
ללא המילים.
תגובות (6)
זה ממש לא קשקושים חסרי תועלת זה מקסים בעיניי
זה מקסים. ועמוק. ומדהים.
אני חסרת מילים (מילים-מעצבנות-גורמות-לי-להרגיש-טיפשה!)
וואו. אין לי מילים.
וואו זה כל כך מדהים , את כותבת יפה מאוד, יש לך כישרון ענקי ביד.
מדרגת למדהים ,
אהבתי את הקטע ,
מאיפה באה לך ההשארה?
הקטע\שיר כ"כ יפה… זה ממש לא קשקושים חסרי תועלת.. זו אומנות עם כשרון ועומק.. :>
מורי, לשאלתך, ההשראה באה מהחיים. לרוב אני פשוט מרגישה חוסר אונים אפילו כשיש לי את המילים ביד, אני מרגישה כמו בובה חסרת תועלת, אף על פי שיש לי המון לומר.
ותודה רבה לכולכם, אני מניחה שאתן צודקות בקשר לקשקושים חסרי תועלת, כנראה הייתי במצב רוח פסימי ביותר בזמן שכתבתי את התגיות XD