חדר ריק
בחדר ריק מתהלכת
בחדר ריק זועקת
ההד חוזר אלי
צורם באוזניי.
בחדר ריק אני לבדי
אטום הוא בארבעה קירות
בלי חלונות
תקרה לבנה שבוהה בי
ואני מחזירה לה מבט עצבני.
בחדר ריק אני בוכה
יושבת על הריצפה
החמצן אוזל
הזמן ממשיך לנוע.
בחדר ריק ולבן
אני מסתכלת לכל עבר
מנסה למצוא תושיה
סדקים בקיר הצפוני
כתוצאה ממכות ראשי.
בחדר ריק
ללא תקווה
מחפשת אני סיבה
רק אחת להיאחז בה.
בבגדים לבנים
בחדר לבן
התייאשתי
הריקנות השתרשה בי.
דם זורם לכל כיוון
כדי ללכלך
כדי להחיות
מוסיפה קצת צבע לעצב
הצבוע בטוהר.
בחדר ריק
אמות בשתיקה
עם ריקנות בכל מובן
בחדר ורוד
שפעם היה שחור
מעצב שלבש לבן.
תגובות (3)
כיוון שהעברית נכונה, ובשירים הפיסוק לא כל-כך רלוונטי, אתייחס לשיר עצמו.
למה תחת 'שירים עצובים'?
שיר יפה, חי, מלא צבע (השיר! לא המסר). מתאר בדייקנות את המינימליזם של חדר האשפוז.
רק הוורוד מנין הופיע?
ורוד הוא צבע המסמל תקווה, מתיקות, אהבה-דביקה-כמו-באגדות.
לא לוורוד הזה התכוונת…
בקצור, אהבתי.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
הורוד הגיע מאדום של הדם ביחד עם לבן שהתמזג. רציתי לסיים את השיר בצורה אופטימית למרות שאני מסיימת אותו בכאב.
תודה רבה על תגובתך.
בחרתי בקטגוריה של שירים עצובים כי תיארתי בשיר בעצם ריקנות פנימית שהחדר הלבן והריק הוא כמו הלב שלה, שלי.
הכל כל כך משחק אותה טהור בעולם חשוך, שחור לכן הלבן. אני לא ראיתי בכך בית משוגעים למרות שגם זו אופציה…
זה יפה… נראה מתאים שתלחיני אותו. אהבתי את השיר ממש… (לא מצאתי ביקורות, מצטערת :)