זעקתה הבוערת של ילדה

"מישהו?" היא צועקת בלחישה לתוך היער הסבוך והנשרף,
אף אחד לא עונה,
היא מנסה שוב, הפעם ביותר חזק,
אבל שוב קול לא בוקע מפיה,
היא מרגישה את החום בוער בתוכה,
היא מרגישה את הכוחות שלה אוזלים לאיטם,
הכאב משתלט על כולה,
היא מרגישה איך לאט לאט היא נשרפת,
נאכלת מבפנים,
היא מיואשת,
היא מנסה להשאר בחיים, אבל זה קצת קשה שאין לה אף אחד להאחז בו,
האש שורפת הכל,
את שיערה שהיה ארוך שחור ושופע,
את עורה הבהיר העדין,
את עינייה הירוקות הבהירות,
היא מרגישה את דמה מתאדה מהחום,
היא רוצה לצעוק, לזעוק, לבכות,
אבל אף אחד לא ישמע אותה,
אף אחד לא שמע את זעקתה של הילדה הנשרפת,
הבודדה,
החסרת כל,
נואשת לקצת עזרה,

ביער אחד, בארץ רחוקה, הייתה ילדה, ילדה קטנה,
היא לא זכתה לגדול,
היא לא זכתה לאהוב, להתחתן, ללדת ילדים,
היא לא זכתה להגיע לנעורים,
היא לא זכתה לחיות יותר מתשע שנים…