זעקותיו לעזרה
אנשים עוברים על יד הבור,
מתעלמים מן הזעקות המיוסרות.
הם לא יכירו בו עד שיפלו,
רק רוצים לחיות באשליה שאותו בור אינו קיים.
חלקם נופלים ולא יוצאים,
חלקם נופלים ומטפסים,
חלקם את מזלם מנסים,
וחלקם אפילו לא מנסים.
הוא יושב שם בשקט,
יודע שזעקותיו לא ישמעו,
רק את כוחו ייקחו.
כמה ניסה מן הבור לצאת,
אך האם הניסיון שווה?
האם שם למעלה הכאב לא שוהה?
היד מהטיפוס נשרטת,
הדם זולג כאחד עם הדמעות,
לבו הדואב מתמלא ייאוש,
בזמן שאחר את דרכו מוצא.
היינה האחיזה נעלמת,
היינה עוד נפילה כואבת.
זעקותיו קורעות החלל,
מתחננות לעזרה.
תגובות (2)
השיר.. כתוב בצורה עדינה והפשוטה כזאת, אך עמוקה ודורשת…
זה פשוט מהמם בעיניי, אני מאוהבת בכתיבה שלך *-*
ממש יפה..
השיר כול כך ריתק אותי ורק רציתי לדעת מה יהיה בהמשך..
מדהים :)