זיכרון ילדות

סגורה בטוח מקום חשוך 
וצר, רוצה לא לבכות , 
אך את הדמעות חונקות, 
עוצרת בדרכים , ובחיי יש 
גם מחשולים, מפחדת מהגבהים , 
אז לא מסתכל לאחור ליפעמים , 

רוצה להיות חופשיה בעולמי 
לרוץ לשמוח שכך אני , 
לנסות לשכוח את העבר שלי , 
חיים הם זמן קצר פה בעולם 
אך הם ממשיכים שם למעלה 
אני סגורה בטוח עצמי , מנסה 
להבין את מעותי , 
עצורה בין שתי עולמות, 
מגלה את כול הפצעים שבי, 

שבה לביתי בית ילדותי , 
אוהבת להיות אחת הילדות , 
החיים הם שלי , ומתנה גדולה 
כזאת היא עבורי , 
לא נותרו מילים ולא סליחה לא נותרה 
מילה ולא עצה , 
הכול שמור לי בטוח קופסה קטנה 
קופסת הזיכרונות שלי עם התמונה הישנה, 

הזכרון שלי , זכרון ילדותי 
השלג שירד הצתבר בתוך ליבי
קפואה הייתי כי לא נתתי לאף אחד 
להתכרב , ליבי היה שקט בלי שום בפצע
או כאב, עכשיו עם הזמן השעון לו עבר 
ואני מבינה שזאת היא ילדותי המרה
קטע שאוהב אך לא השחזר 
אותך לעולם גם לא בתור חבר