זוכרת הכל

הדמעות שוב חוזרות למקומן הקבוע
הלחי סופגת הכל בשתיקה
דוחקת עמוק כל רגש פצוע
טורקת, נועלת הכל מדחיקה

סערה שחלפה לה חוזרת בבום
גשמים ניתכים על ראש שמורכן
בחוץ מחייכת, אומרת זה כלום
הלב משותק, להתרגל לא מוכן

שלכת סביב, עלה עף ברוח
נתלש בחוזקה מבית, מעץ
כל טלטלה נחרטת בלוח
כל פצע, כל חתך תמיד מעקצץ

זוכרת הכל, הזמן לא משכיח
כל יום מחדש זו שוב מלחמה
אין אף אחד שיכול להבטיח
שגם מעלי תזרח החמה