ופתאום אני בוכה
ופתאום אני בוכה,
בלי לדעת למה.
העיקצוצים בעיניים צפים להם,
מזכירים לי כל מיני דברים.
ושוב אני נזכרת שזה היה רק חלום,
ושזה לא אמיתי.
אולי שאולי כן?
אז מה קורה בעצם איתי?
ופתאום אני בוכה,
בלי סיבה.
ואני לא מצליחה להפסיק,
והדמעות ממשיכות,
וממשיכות,
וממשיכות…
ואני כמהה למישהו לדבר איתו,
או רק שיעזור לי להפסיק לבכות,
שיגיד שהכל בסדר וינגב את הדמעות.
וכשהכאב משתלט,
אתה רק רוצה להיות לבד,
אך אני עיקשת, מתחננת בפניך שתפתח לי את ליבך,
שתיתן לי להיכנס לתוכו,
כי גם אני צריכה תמיכה.
מחזיקה את ראשי בידי,
צועקת את כל כאביי,
צרותיי.
והרוח השורקת בחוץ,
נכנסת בסערה לחדרי,
מעיפה את הדפים שעל שולחני לכל עבר.
ופתאום אני בוכה,
ואז נרגעת.
וכמו מין שלווה כזאת עוטפת אותי,
עוזרת לי לנשום.
ואז,
אחרי שהכל נגמר,
אני מחייכת קצרות,
כאילו כלום לא קרה,
ויוצאת מחדרי.
בוכה אך שמחה.
תגובות (5)
את לא ילדה מוזרה, את ילדה מוכשרת. השיר ממש יפה.
קרה לי מספר פעמים שבכיתי בלי שום סיבה שהייתי מודעת אליה, ואחר כך פשוט התעלמתי מכך, כאילו כלום לא קרה. אני מניחה שזה בגלל גיל ההתבגרות או איזה שטות אחרת -.-
את כותבת מדהים..ואת ממש לא מוזרה, אני בטוחה שכל בן אדם יוכל למצוא בשיר הזה משהו שייגע לגביו..
מוזרות זה דבר מעולה! תראי מה היא מוציאה ממך! יצירה כזו מקסימה שמתארת את הכל במילים הנכונות ביותר שנבחרו על ידי אדם מוכשר שכמוך, זה מדהים ונערך, אל תשכחי כמה את מצליחה להתבטא טוב ולשקף את הדברים בצורה מעולה :) כבר יש צורך לציין שאהבתי מאוד? ;)
אין לך מה להתבייש בגלל שאת טיפה מוזרה •,•
להיות מוזר זה יותר טוב מאשר לא להיות מוזר.. נראלי חחחח ;)
וגם אני לפעמים בוכה ככה.. בלי סיבה.. בלי שאף אחד רואה או יודע.
למזלי התקופה הזאת עברה. אבל אני דיי בטוח שהיא תחזור מתי שהוא :(
<3 יווווו ומקווה שהתקופה הזאת שלך תעבור ותהיי שמחה כל הזמן ;)
שיר יפה מאוד. רק שבבית הראשון כתבת: "אולי שאולי כן?" מוזר…