התקווה

הוא עמד לו בלי לזוז
תמיד רק בהה
מחפש תמיד תירוץ
להקים שרפה.

היא הייתה רק עגמומית
אם יופי מיוחד
היה לה אופי ללא דופי
חייה מושלמים עד עכשיו

ואז הוא ראה אותה
בעיניו שבריר תקווה
הוא קיווה הוא לא חשב
אבל למשהו הרגיש כך

היא ראתה את מבטו
ובה הייתה שבריר שובבות
היא ניגשה אליו
ולא ידעה מה לעשות

הוא הכיר אותה
וגם קינא
במושלם בבטוח
בחוכמה בתקווה.

היא הכירה בה
במסתוריות קינתה
עד סוף היום אחד מהם מת
ואתו גם התקווה