תקווה אכזרית

בס"ד

זה מתחיל באושר ושמחה,
אי שם בילדות המוקדמת.
עובר למכה ועוד אחת,
עד שהתמימות נעלמת.

זה ממשיך במצב סטטי,
משהו בין יאוש לאדישות.
מידי פעם נדלק ניצוץ של תקווה
וגווע מיד באכזריות.

שוב נופלת למטה, יותר עמוק
ואחרי תקופה,
התקווה החצופה,
מוציאה עוד עלעל קטן ירוק…

הוא נתלש כמובן בגסות,
ושוב היא צונחת לעפר,
והיאוש ממוות מר —
עד הניצוץ הבא שיגיח,
בטוח בעצמו ונסער.

וכל פעם שהאור נכבה,
הלב שלה עוד קצת נשבר.
ונזכר שככה היה תמיד,
לא מאמין שהוא שוב האמין.

עד שהחושך חזר.

© כל הזכויות שמורות.