השתנית
השתניתי כי היית צריך אמרתי לה
תחזור להיות אתה עצמך היא התחננה
אני לא יכול לעשות זאת לחשתי לה
ועל פניה זלגה לה דמעה
אתה כבר לא מי שרצית
השתנת ולא לטובה
איפה הילד שהיית?
איפה הרוח שעזבה?
ואני בלי רגש עונה לה
נעלם ולעולם לא יחזור
ושוב בשקט לוחש לה
שום דבר כבר לא יעזור
למה היית צריך להשתנות היא שואלת
ואני עונה לה כי ככה זה ילדים
אבל אתה הבטחת שאתה תהיה שונה היא לוחשת
ואני בלי רגש עונה לה אבל את כבר לא בחיים
תגובות (4)
לא מצאתי כל כך מה להעיר. החרוזים טובים מאוד. אולי פיסוק בתוך הבתים היה יכול להבהיר קצת את הקטע של הדיבור.
תודה על התגובה אבל אני חושב שכשאין פיסוק זה יותר מרגיש כמו וויכוח אמיתי בחיים שבו הכל נאמר בלהט בלי עצירה לפיסוק
מאוד אהבתי. הכתיבה יפה
יפה מאוד. אני גם חושב שפיסוק היה מוסיף.