השעון
השעון הכה אחת,
כשעלה בלי הפרעה
אל מדינה במצוקה
החליטנכי יהיה מנהיגה.
וכך הגיעה השעה שתיים,
כשהודיע בעצלתיים
היתנגדות אינה חוקית
אין זוהי דמוקרטית?
שלוש הגיעה חיש מהר,
וגם עליה לא וויתר,
כשאת משפחות המורדים
שלח לחיות עם הפושעים.
בארבע וחמש ניפץ זכוכית.
הקים לו משמר וחזית;
החליט כי בני השטן לא יוכלו
וטלאי צהוב הם יענדו.
שש, ושבע, דמדומים,
מן הרחוב הם מגורשים,
מפלצות עם צמות ושדים
לחיות בנפרד נדרשים.
בשמונה ותשע שתקנו,
כששמענו סיפורי איימים,
מן הילדים עם כותונת הפסים
אשר היו כה רעבים.
השעה עשר עברה במהרה,
כשאת אוזנינו הוא כיסה,
צרחות מפלצות לא שמענו
ועל דם טרי צעדנו.
אחת עשרה הייתה משונה,
עשן שחור יצא מן הארובה,
נחנקנו והרגשנו כפושעים
כשנאמר שאלו הילדים היהודיים.
השעון הכה שתיים עשרה במהרה,
וגם אותי לקחו אל המשרפה,
התחננתי כי יפסיקו, איני בין הפושעים
אך אין אדם שידבר למעני, כולם מתים.
תגובות (14)
תקשיבי זה חתיכת שיר חזק…ברצינות.
אני כל כך אהבתי את העניין הזה של השעות והתהליכים שקורים בשיר.זה פשוט…כל כך יפה.
מדרג 5.זה מדהים :)
תודה לך, אני תמיד לקחתי את עיניין עליית הנטציזם או כל שלטון אחר כשעון. או כיום שרק מחכה להיגמר.
ואוו, אני אפילו לא יודעת מה להגיד. זה מדהים, אמיתי, וחזק, באמת. את כתבת את זה בצורה כל כך עוצמתית (בעיני)…
אחד הקטעים שלא התחרטתי שקראתי, ואני מודה לך על שכתבת את זה .
אני מודה לך על התגובות שלך לקטעים שלי, זה כלכך מהנה בעיניי שאת נהנת מהם.
פאק, זה מדהים.
שעון החיסול?
זה מדהים וגם כל כך נכון!
אני ממש אהבתי איך שילבת בין המטאפורה של השעון לבין המציאות.
זה מדהים!
וואו כתיבה מדהימה! ושיר פשוט חזק!
מדהים.
יש משפט במוזאון יד ושם שמסכם את תהליך השואה בארבע שורות:
כשהוציאו את השחורים מחוץ לחוק לא אמרתי כלום כי איני שחור,
כשהוציאו את בעלי הדעות השוליות מחוץ לחוק לא אמרתי כלום כי לא הסכמתי איתם,
כשהוציאו את ההעסקים מבעלות פרטית לא היה אכפת לי כי לא לקחו ממני דבר,
כשהוציאו אותי ושכמותי מחוץ לחוק צעקתי לעזרה אבל לא נשאר מי שישמע את תחנוני!
אני מקווה שהמסר ברור
ללבי תמיד נוגע כל עניין השואה, ועליית הנאצים. פעם הרצאתי על חייו של היטלר, ועל הזוועות שהוא ביצע. בעיני, מי שמסוגל להפוך תהליך כה נורא, לשיר כה מדהים ומרגש, הוא גאון אמיתי. אין ספק שאת יודעת לכתוב שירים ברמה גבוה מאוד.
המשיכי כך.
תודה לך על מסע התגובות בסיפורים שלי ;)
לא נותר לי אלא להסכים עם התגובות מעלי. משום מה יש לי רצון עז להביא את זה לבית הספר ליום השואה, שנדון במשהו אמיתי בשיעור ספרות ולא בשטויות הרגילות, אבל אני מאמינה שאני צריכה לקבל אישור ממך בתור התחלה. גם אם אני אקבל אותו אני בספק אם המורה תסכים לקבל אותו [לא בתוכנית הלימודים, אחרי הכל…]
בכל אופן אני אשאל אם מותר לי. אז… מותר לי? תכעסי?
אם זה פוגעני או משהו אני מצטערת, הייתי רוצה לראות מה אנשים יחשבו על זה פשוט. עם כמה שאני שונאת את הכיתה שלי, יש להם ראש פתוח ודי יצירתי יחסית.
בכל אופן, גם אם לא תרשי, כבר דירגתי חמש. יודעת למה? כי זה מדהים.
אני אשמח אם תרצי, תמיד נמשכתי לשואה מדום מה, אנע חושבת שזה פאק שבא לך עם היותך יהודי, להימשך לזוועות ולחייך עליהן חיוך ציני.
קחי אם תרצי, אין לע בעיה- אם תוסיפי קרידיט זה יהיה נחמד.
כמובן שאני אוסיף קרדיט. אם תרצי לתת לי את השם שלך אני אוסיף אותו, או שתשלחי לי אותו באימייל, או שאני רק אשים את הכינוי שלך ואגיד שזה שמך הספרותי ביינתיים, אלא אם יש לך שם ספרותי אמיתי ואז תגידי לי מה הוא למשל? אני מקווה שיאשרו לי אותו…
ד"א, אם נעשה ניתוח שיר, לתת לך לקרוא אותו? נראה מה המורה לספרות הבינה?
אני אשמח לקבל ניתוח שיר. תודה לך
שיר מאוד יפה… עצוב… מדגיש את השואה לגמרי.
הוא מציין איך הכל באמת קרה כלכך מהר, כמו שעון, דבר אחר דבר, וסוף מר.