הרהורים

אף אחד לא יקשיב למה שיש לה להגיד,
ילדה עם מבט ריקני.
היא הורסת, ולא מתקנת.
חותכת ולא תופרת את הקרעים.
בגופה, בחייה ובנשמתה.
ערפל כבד באופק,
ואוקיינוס כחול עמוק לה כאדמה.
תצחקו, לה כבר לא אכפת.
היא עוזבת,
למקום טוב יותר.
או שבמקום לסמוך על הערפל באופק,
פשוט תטבע.
אל תבכו, אל תשבו.
קומו ותשמחו בשמחתה.
לקצת תחסר,
אבל לא תחסר לעצמה.
היא מתקנת את טעויותיה.
שאין לתקנן בדרך אחרת
חוץ מלמות.