הפעם זה אחרת

תשכחי את הכל
תמחקי.

את רואה את סבלך
חרוט בליבך כל עוד את נושאת
נושאת זכרונות,מילים וצלקות
שזמן לא ירפא ואולי רק מרחק
ישכיח מהמעט שאפשר
ויקפיא את מה שנותר

בוהה בדמעותיך
תוהה עד מתי
ומה לעשות
וכיצד למצוא
את האור.

מחכה לקול חסר פנים
שידליק את האורות
ויגיד לכולם להתראות
שהצגה חלפה והגיע לסופה

ופשוט יחזור הכל לקדמותו
ולא תהיה התהייה
לאן אצטרך ללכת
ובאילו מילים אהיה מוכרחה להשתמש
כדי שהסערה תגיע לקיצה

אך לא,
הצגה לא תמה
והכל ימשיך דוהה
ואת תצטרכי להבין
שזה הסוף

והגיע הזמן לשכוח
ואת מתעמקת בכל נקודה
מחפשת את הקשת בענן
את המכונת זמן שתחזיר
הכל לקדומתו

אך לא,
הפעם זה נגמר באמת
ואין דרך אחרת להכנס
הפעם את חייבת לשכוח.

מוכרחה.