הפעם הראשונה?¿ פרק 1
אני מחזירה תסכין ביד רועדת, יודעת שלמעשים שלי אהיו השלכות קשות יועצ שזה לא יהיה סוד לנצח. זאת הדרך להוציא תבאב שלי זאת תהיה הדרך החדשה שלי להוציא תכאב אני מיללת י בדמעות יודעת שההחלטה הוחלטה זה יקרה לא משנה אם הגוף שלי מיתנגד לרעיון אני רק אוריד עוד קצת תסכין רק עד קצת אני אוכל לסמן תכאב שלי ולהכאיב לעצמי, ליקרוא לעזרה. הורדתי תסכין מפוחדת מהכאב שיגיע ברגע שהרגתי תמתכת הקרה והחדה אל עורי לחצתי חזר בכל הכוח והזזתי תסין במעלה הזרועה שלי אל הוריד בכיתי יללתי אבל לא עצרתי. לאחר כמה שריטות הרגשתי שהעור שלי עולה באש. אבל זה לא הפסיק שם לחצתי הפעם בכל המאמץ שנותר לי עד
שראיתי את טיפות הדם,מבוהלת מימה שעשיתי זרקתי את הסכין על הריצפה צורחת ומרגישה תגוף שלי והמוח שלי צועקים עלי בכאב. רועדת בהלם רצתי לאבטיה לישתוף את הדם מיסתכלת השינאה ובפחד אל השריטות האדומות והנפוחות. למה אני צועקת למה ביגלל כמה חברות מפגרות שאני בריב איתם ביגללם עשיתי את זה? יש לזה שם אכשו אני יודעת את זה יש לי חרדה, אצלי החרדה היא מהפחד מבדידות חרדה חברתית לחלק מיכם זה ישמע מגוכך ולחלק לא אבל זאת אני וזאת היתה הפעם הראשונה שלי עם סכין .
תגובות (0)