העץ הבודד

מעבר הרים ירוקים,
והרחק מפסגות מושלגות.
בשעת בין ערביים פנות ערב,
ושמש שוקעת רחוק.

ומי ידע אז מדוע ולאיפה ומאין ומתי,
ואור אחרון כבר כבה,
יום נוסף בחיי.

ועלעל מרשרש אז ברוח,
וחושך גובר וסובב.
ועל הגבעה שוב חורק לו,
– חורק לו העץ הבודד.

ומי יבוא לבשר לי
שהלילה חלף ועבר.
ושוב השמש תזרח,
ושב הירוק אל ההר.

וענף יתעטף בעלים,
ורוח תידום ותשקט.
והעץ לבדו לא יהיה עוד,
כי אם בעשב יוקף.