העיקר בסוף מתים

חמוד. המון דברים אהבתי כמו את מוטיב המים ודימויים שונים אבל הרגשתי שמשהו בתמונה הגדולה יצא בסוף קצת עקום..הבנתי מה ניסית להעביר 'אז מה הטעם' כלומר תסכול. כמו שלא ניתן למנוע מוות ככה לא אפשרי למנוע את הסוף המר. אבל זה חא התיישב לי מבחינת איך שזה כצוב עם השאר.
במקומך: מוחקת שורה ראשונה כי זה להאכיל בכפית. השורה השניה מבטאת אותו רעיון יותר טוב וכל המוסיף גורע. שמה נקודה אחרי הבית הראשון ואז מצרפת אליו את הבית השני כחלק אחד כי זה פשוט מאוד המשיך. כל גם עם השלישי מלבד הרביעי. עוגן ועוגן לא נשמע טוב אבל אולי נסלח בגלל המשמעות היפה על אף שבקונטקסטים זה לא מסתדר באותו הבית עם משמעות זהה. הרי איך הוא הפיל עוגן אם הוא היה אמור להיות העוגן. אולי שמישהי אחרת העוגן או שהפיל עוגן בךעדייך או במקום אחר ילך טוב יותר.
הפסקה האחרונה פשוט לא באה לי בטוב. מפורש מידי. אולי- קיוויתי לחיות חיים רגילים
לטעום את השיגרה.
מה הטעם, משהו שואל אותי,
כשבמילא כולם מתים בסוף.
מה הטעם? טעם של אכזבה.
-סתם מנסה לזרוק רעיונות. בהצלחה!

מקסים!
השימוש הגבוה במילים והאינטלגנציה לחבר את כולם יחד לכדי יצירה שלמה ומרתקת, זה סחף אותי. לא הרבה מסוגלים לכך. זה כישרון שכדאי לטפח ואני בטוחה שתהיי סופרת גדולה יום אחד.
אהבתי בעיקר את ההקבלות מלאי הדימיון.
הצלחתי להזדהות ואני בהחלט חוזרת לקריאה שניה!
חזק ואמץ, תמשיכי לכתוב :)