הניצוץ
עיניים אטומות מביטות אל האופק,
הניצוץ שהיה בהם אבד,
נעלם כשגופה נשבר,
כשגופה טומא וננטש,
שם, בסימטה חשוכה של ליבה.
עיניים ריקות מהבעה,
נישאות למעלה בתחינה;
מנסות למצוא את המקום הזה,
את האור הזה שיוציא אותה משם,
שיחזיר לה את הניצוץ.
שמיים כתומים לפני שקיעה,
היא נשארת לבדה, הרוסה,
איש אינו מחפש אחריה, איש אינו דואג,
והירח ממעל רק צופה ומחייך.
שמיים לבנים בטירוף של צבעים,
מחשבות אבודות בין דפים מוכתמים,
דם ודמעות, ומגע ידיים קטנות,
וצחוק וחיוך, ומבט מהוסס,
עיניים אטומות מביטות למרחק.
תגובות (4)
זה מ-ד-ה-י-ם ;)
אלו לא סתם מילים שמתחברות יחד ויוצרות שיר, הן מילים בעלות משמעות. כל אחד יכול לקחת כמה מילים וליצור מזה שיר, אבל, כשיש לכל מילה כח משל עצמה, זה הופך להיות יצירת מופת.
זה מעולה 3>
נ. ב-את מכירה את סאקורה?
נ. ב. ב-את מרשה לי לקרוא לך ספיקורה?
וואו, אהבתי מאוד… הדימוים מקסימים והסוף מדהים. כתיבה מעולה כרגיל..
את יודעת, לפעמים אני תוהה למה את לא יושבת על הישבן, כותבת ספר, מוציאה לאור ונותנת לי לקרוא רגע לפני.
שיר נפלא, המילים מתחברות בצורה הרמונית והכתיבה יפהפייה. אוהבת אותך ותמשיכי לכתוב כך ולהנעים את זמני 3>
אני מכירה XD
ותודה