המאה ה-21
ושוב הכל מפורק, הכל הרוס.
תסתכלו שם בין הארמונות,
העצב זוחל לו כמו נחש כעוס.
האושר נראה כמו אינסוף של טעויות.
והנה יש גשם זוכרים את הראשון?
היום זה רק מכשול טורדני.
זוכרים כשהיינו ילדים איך לא רצינו לישון?
היום: "תביא כדור שינה, נו אל תהיה קטנוני.
חשבנו שהגענו לגן עדן, הגענו לחלום,
ואולי באמת הגענו.
אך עם גן עדן כזה מי צריך גיהינום.
ומנסים לחשוב מה עשינו, היכן טעינו.
תראו איך שוב הכל מפורק, הכל הרוס,
איך מי שנחשב בעבר לחכם, כיום טיפש.
והחיים, הו סתם דבר טיפשי ומאוס.
ורק זקן אחד נשאר, זקן עיקש.
ואותו זקן מתעקש שתקשיבו,
גם כשאיש כבר אינו מקשיב.
הוא אומר יש עוד חלום שפעם חלמנו,
הסתכלו על לבי, עובדה, הוא עודנו מכאיב.
אך גם אותו זקן נעלם,
אולי הלך לבית אבות.
ואנחנו נשארנו כאן בעולם,
בלי אלוהים ובלי תשובות
תגובות (0)