היי פחד

היי פחד, נעים מאוד.
אני כאן, ובחרתי לעמוד.
אני מחזק אותך הרבה לאחרונה.
אתה נהנה איתי, הא?
אתה עושה עליי שרירים.

אתה נהנה מהלכאורה,
מהאולי, מהכאילו, מההלוואי.
נהנה מה"לא" ומהשד,
השד הזה, השד הרע.

אוי, אתה חמוד,
מתפתל ומתגלגל
כמו נחש זוחל.

נובט בבטן,
צומח בריאות,
פורח בלב,
ומדושן מהראש.

הייתי רוצה לומר
שאתה חי מהיד אל הפה,
אבל זה לא יהיה נכון.

אני אומר בביטחון,
אני מזין אותך בדבקות,
בזדון.

למנה ראשונה:
מרק כעס רותח,
ואז לאט לאט
אתה תופח.

שרוף ותוסס,
ואני מרגיש
שאני עומד להתעלף.

סטייק של כאב,
הכי טעים זה
כמידת שבירת הלב,
וקצת בלבול לתיבול.

אתה רוצה,
אתה רוצה שאני
אגיש לך פחם
לאכול ולזלול
את הילד שבי,
הילד התם.

אני רוצה,
אני רוצה
להגיש לך פחם
כדי שתישרף ותתלקח.

אבל אתה לא מפחד מהאש,
מתלקח ומתפתח,
מתלקח וצומח.

היי פחד, שלום.
מה שלומך היום?

עכשיו, כשאתה גדול,
שאתה כבר כל יכול,

שהזנתי, תמכתי,
וטיפחתי אותך מספיק,
מה דעתך לקחת תיק?

עכשיו כשאתה כבר חרדה,
מה דעתך
לצאת קצת מהבית?
תודה.