הילדה שבאוטובוס

בסמפטבר,
הילדה שבאוטובוס,
חייכה כל הזמן.
היא צחקה איתם,
וחייכה כלפיי.
ואני חייכתי בחזרה.

באוקטובר,
הילדה שבאוטובוס,
חייכה רק כשהם הסתכלו עליה,
ובקושי חייכה כלפיי.
ואני חייכתי בחזרה.

בנובמבר,
הילדה שבאוטובוס,
לא חייכה.
אפילו כשהם שאלו אותה מה קרה.
היא רק הסתכלה עליי,
ואני חייכתי בחזרה.

בדצמבר,
הילדה שבאוטובוס,
לא הייתה.
הם לא צחקו,
והם כבר ידעו מה קרה.
היא כתבה,
שהיא מצטערת.
ואני רק רוצה,
שהיא תחייך אלי בחזרה.