היחידה

את היית היחידה שהבינה את הרגשות שעליהן כתבתי.
את היית היחידה, רק בזכותך אני אף פעם לא נשברתי.
זוכר את אותו הרגע בו אמרתי לי זה נגמר.
אבל מקווה שיום אחד עוד תחזרי כי אף פעם לא מאוחר.
הימים חלפו והרגשות נעשו קרים.
אני לא מבין איך היית איתי וחשבת על אחרים.
מאז שהלכת זה רק אני והצללים.
ומכל הפרפרים בבטן, נשארו רק כאבים.
עוד כותב על הימים כשהיו לך רגשות.
אבל אני מפסיק כשאני נזכר שהם בסך הכל עוד אשליות.
האם היה לך טוב סתם ככה להרוס את חיי?
מה רצית להוכיח? שאת יכולה גם בלעדיי?
רק שתדעי שעכשיו אני שונא אותך.
איך רציתי פעם להיות האביר היחיד שלך.
מדוע כאב זה סופו של כל לב אוהב?
האם אפשר לאהוב מבלי שאחד לפתע פתאום יתאכזב?
כנראה שאהבה היא סתם שטויות שבני האדם המציאו.
כדי לתת תקווה לאלה שאת הרגשות אף פעם לא יביעו.
אז … תביני היה טוב, ועוד יותר כשנגמר.
אני עוד אמצא אחת שתתקן את הלב שנשבר.