הזמן העצור

הזמן נעצר.
אנחנו כבר לא יכולים לזוז,
ולא להגיד
ולא ללכת.
הזמן נגמר,
טיפוסי לשני טיפוסים כמונו.
אבל את עדיין יכולה לראות,
ולחשוב.
(את עושה את זה יותר טוב מבין שנינו)
האם תצליחי לקרוא את מחשבותיי
ברגע זה.
אני סוגד לך,מלכתי,
אוהב ויודע שזה הדדי.
אבל עכשיו שתקועים אנו,
בחיבוקי מרגש,
האם תרגישי את פעימות ליבי?
הוא פועם עדיין בשבילך
בום,בום
שומעת?
כן אני יודע שהמצב הזה מסובך,
בכל זאת הזמן נעצר ו…
טיק טיק טיק
הוא חזר.
אני עדיין שומע אותם סוחבים אותך לתוך בור,אהובה.
משליכים אותך שברירית.
ואני קופץ אחרייך,מחבק
והזמן שוב
נעצר.