הדמעות האלה
בס"ד
הדמעות האלה,
הן כבדות מידי.
הן גדולות עלי
ואני קטנה.
איזו מין מלחמה…
משחק מכור.
והלב הזה,
הוא אטום כמו בטון
וקר כקרח.
מאיים עלי
ואני נחנקת.
איזה מין קרב…
זהו סוף הסיפור.
כמו חלום שמציק,
מגרד מבפנים.
לא נותן לנשום,
לא נותן לי רגע של שלווה,
להרגיש מעט שווה,
כמו כל אדם שמתהלך ברחובות.
להאמין שיש לי כן מה להראות,
ולבנות,
לצייר את החיים שלי כמו קסם,
ליצור תמונה מושלמת
ולחיות בעולם הזה.
© כל הזכויות שמורות.
תגובות (8)
מאוד אהבתי!
כתיבה יפייפיה ושיר מעניין.
כל הכבוד!
בס"ד תודה מהממת!! עשית לי טוב! יום מתוק:-)
וואו…… אהבתי ממש!
בס"ד
תודהה!! ❤
מאוד אהבתי. מוכשרת♡ במיוחד הבית האחרון מושלם. והבית הראשון כל כך מרגש. כל הכבוד! דורשת יותר שירים!
בס"ד
וואו… ממש תודה!! עשית לי טוב.. ❤
יש פה רמז עדין של איבוד העצמי שלך. כשאת נותנת למישהו את עצמיך, אל תכנעי לכל אשליה, כי יש בך את הרצון המתוק והמקסים לאהוב. לאהוב כמן זוג עיניים חמות ולהיות פגיעה כי את נותנת מעצמיך. לחפש את המקום הזה בו שני אנשים מחזיקים ידיים כדי לא ליפול. כי זה יפורר לך את התמונה שלך לגבי עצמיך. זה כמו לתת למישהו הזדמנות ממש טובה להראות לך שאחרי הכל את לא שווה לו כמו שהוא שווה לך. יש לך מה להראות. את כן אדם יפהפה שמתהלך ברחובות. חלק מהנוף היפה של העיר ושל האנשים המהלכים. תני את הכוח רק למי שרואה אותך. באהבה שלך לאדם אחר תאהבי ותכבדי את עצמיך. כי בסוף כשיפול עליהם האור האמיתי ותצילי את עצמיך מפני התהום, הזמן שבזבזת עליהם יקרצף לך את הקרקפת.
בס"ד וואו, תודה!! ריגשת אותי ונתת לי כח! מאחלת לך שנה מדהימה!! לילה טוב:)