האור כבה – כשהכוכבים נופלים.

יוֹם הַזִּכָּרוֹן – לְחַיָּלֵינוּ הַגִּבּוֹרִים,
תּוֹדָה שֶׁהֶגַנְתֶּם עָלֵינוּ – מֵאוֹיְבִים אֲרוּרִים.
אַתֶּם גִּבּוֹרִים אֲמִתִּיִּים – לֹא כְּמוֹ בַּסְּרָטִים, בַּסְּפָרִים,
לָנֶצַח נִזְכֹּר אֶתְכֶם – יְלָדִים, אַחִים, הוֹרִים.
.
אֵיךְ נִהְיֶה – רְאוּיִים לְהַקְרָבַתְכֶם?
מָה הֱיִיתֶם אוֹמְרִים – אִם יָכֹלְנוּ לְתַקְשֵׁר אִתְּכֶם?
צִוִּיתֶם עָלֵינוּ אֶת הַחַיִּים – בְּמוֹתְכֶם,
אַךְ לֹא תָּמִיד זֶה קַל – לְהַגְשִׁים אֶת צַוָּאַתְכֶם.
.
הָאוֹר כָּבֶה – כְּשֶׁהַכּוֹכָבִים נוֹפְלִים,
כָּל מָה שֶׁנּוֹתַר הוּא – חֲלָלִים.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִּי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשְׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
אִם הֵם הָיוּ יְכוֹלִים – לְתַקְשֵׁר אִתָּנוּ,
מָה הֵם הָיוּ מְבַקְּשִׁים – מִכֻּלָּנוּ?
אוּלַי שֶׁנִּלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ – וְלֹא בֵּינֵינוּ?