גם כן, חברים. (3)
היא הלכה לבד
ברחוב החשוך.
היא הייתה שקועה במחשבות.
עליה, עליהם…
הירח המלא האיר את הרחוב
והעיב על מחשבותיה.
היא הייתה שמחה יותר
אם רק הייתה עוצרת,
ומביטה בכוכבים.
הם האנשים שאמורים להיות
חבריה.
בפועל הם רק גורמים לה להרגיש
בודדה יותר.
מצד שני,
זה לא שאי פעם היא חשה שייכת,
אמרה לעצמה.
היא שאלה את עצמה
למה היא מתרגשת מזה.
זה הרי ברור שכולם בסופו של דבר,
ישאירו אותה לבד.
היא לא רצתה להרגיש לבד.
היא ניסתה להיאבק בזה,
אך ככל שהתנגדה, גברה התחושה.
היא ויתרה,
והגיעה למסקנה שאם היא כבר לבד,
כדאי לה לפחות להיות
במקום בלי אנשים.
היא מתה,
והיום היא בסך הכל כוכב בשמיים.
נדמה לי שהיא השיגה את מבוקשה…
היא מוקפת בהמון כוכבים.
היא לא לבד.
תגובות (0)