גדות

ואם יבוא אלי עם שחר
רוכן לעברי
נשפך אל נפשי
זורם בגופי,
את כל שבו לא אוכל להקיף
את מי שהוא לא אדע לחבוק.
עולה על גדות
בתוך דמעותיי,
דמעותיו,
ואין איש במרחק.