בלתי נראה, ואנוכי

לא משנה מה אעשה,
לא משנה מה אומר,
אם אצחק או אחייך,
אם אזייף מבט.

גם אם אגלח את ראשי,
אקעקע את עורי,
אשאר מי שאני,
בלתי נראה ואנוכי.

לקחתי את הגלולות,
שיניתי את גופי,
ענדתי מסכה,
עדיין לא רואים אותי.

שתיתי עוד בקבוק,
ובכיתי עד טירוף,
חתכים על זרועי,
אבל לא תראו אותי.

כל כך עסוקים בעצמם,
משוגעים, כלפי העולם,
חסרי תקווה אבל צוחקים,
מתעלמים מהחיים,
אני בסף הכל בלתי נראה,
אל תבהו, במחזה,
אף אחד לא שם לב לכאבי,
בלתי נראה, ואנוכי.

לא יודע מה אני רוצה,
התעלמות, או צחקוקים,
מה ימשוך אותי מהר,
מהבור שלי

גם אם אצית את עורי באש,
אם אגסוס מעבר לכתף,
עדיין אשאר עצמי,
ולא תראו אותי.

כמו רוח רפאים,
לא קיים, ולא מבחין,
לא שוקלים אותי בכלל,
לא חשוב, ולא כדאי.

רץ מהר, מדלג לאט,
לא משנה, הרבה או מעט,
אני תמיד נשאר אני,
בלתי נראה, ואנוכי.

קורא לעזרה, ואף אחד לא שומע.
בוכה במיטה, ואף אחד לא יודע.
מנסה להסתיר, מנסה להראות,
קשה כל כך, לא יכול להיות,
אני בסך הכל בלתי נראה,
אל תבהו, במחזה,
אין אחד שלא בועט בלבי,
בלתי נראה, ואנוכי.