בלי אבא
לפעמים, לפני השינה,
אני מדמיינת איך חיי היו
ללא אבא.
איך צלקות לא היו על גופי,
וסימנים כחולים וסגולים גם
היו נעלמים.
לפעמים, במהלך היום,
אני מדמיינת איך חיי היו,
אם אבא היה עוזב פתאום.
איך על פני לא היו זולגות הדמעות,
ולא הייתי מתביישת להביא חברים
אל הבית שלי, ולאכול איתם ארוחת צהריים.
ואני כל הזמן רוצה,
כל הזמן מייחלת,
לרגע שבו,
חיי יהיו קצת אחרת.
תגובות (10)
לדעתי את לא אמורה לייחל לכך שאבא שלך יעלם.
את אמורה לייחל שאת ואבא שלך תשלימו :)
גם אם זה שיר הוא הפתיע אותי , יפה מאוד .
ניסיתי להשלים איתו כל כך הרבה פעמים, בעזרת פסיכולוגית ובלי, אפילו דוד שלי (אח שלו) ניסה לדבר איתו. כל פעם אני נפגעת יותר, זה לא אפשרי להשלים איתו..
ממ, בתור אחת שחיה כל חייה בלי אבא, אני לא מוצאת בזה משהו מיוחד. אפשר לשאול על מה בעיקר אתם רבים? [את לא חייבת לענות, כמובן]
זה סיפור ממש ארוך ואני לא בקשר איתו
לי אין אבא, ואני מבינה את זה, אבל בעיני זה די רגיל
לי יש ולפעמים אני באמת מקווה שהוא לא יהיה
אולי אם הם לא היו מתגרשים לא היית כותבת כל כך יפה 3> הכל לטובה :)
אם את צריכה משהו אני באמת כאן.
תודה
וואו.
מזדהה עם כל מה שכתבת, לא מסיבות שאני ילד שמתעללים בו ההורים שלו וכאלה, אבל אני 'מאותגר חברתית' בואי נקרא לזה ככה. ואני באמת מזדהה עם הכל, אם לא הייתי בכיתה הזאת או בביצפר הזה איך חיי היו נראים. ריגשת. נתתי חמש.
NIVS
תודה רבה