בגיהנום
בדרך מרוצפת אבנים שחורות
בה הולכים שדים למקומות
הרוח אפורה
והאופק לא נראה
הדרך מובילה אותי יותר רחוק.
והאבנים רואות
עיניים מתות
והחושך מתבונן
ומתכונן.
השמים בצבע של עיוורון
אין בשום מקום הגיון
אני האיש האחרון
ואני לא מוצא פתרון.
הדרך פתלתלה
אותי היא מובילה
ולי היא אומרת…
אבל אני סותם אוזניים
כי אני לא רוצה לדעת
במה היא נגמרת.
תגובות (2)
מהמם! אהבתי! (למרות שיש מאט חלקים לא זורמים, אבל בסדר)…
יפה אהבתי ומה זאת אומרת חלקים לא זורמים?
זה שיר יפה מאוד.
ואמיתי