את לא ידעת

את לא ידעת
אך הוא היה בתוכך כבר מזמן
הוא הידוע לשמצה, בשמו, הסרטן
בחזך הרך הניח ראשו ונח
בשדך השתכן השד הנאלח

את היית תמימה ושבעת רצון
הוא למותך קיווה בלצון
את הלכת כל לילה לישון
בלי לדעת עוד כמה זמן ספור לך על השעון

ויום אחד
הרגשת את הכאב החד
ולא חשבת שום דבר מיוחד
אך הרופא חשב אחרת

מאבחנתו נרתעת
חשבת שאת חיה בסרט
עד היום היית מאושרת
ופתאום הכל התנפץ באחת לנגד עינייך

והם ניסו, כרתו שדייך
ניחמו, ניסו לחזק ידייך
אבל הכאב כבר חדר עד לשד עצמותייך
ווויתרת לו

כי זו המציאות
כל אחד מוכרח בסוף למות
ואת קיבלת זאת בתמימות
ונכנעת לסרטן השד

ועצמת עייניך לעד