אשליות

יחסים חדשים.
מבטים חולפים.
מילים לא יוצאות,
אבל שנינו יודעים.

זרזיפי אור מנצנצים,
כמו פעם,
מהעיניים שלי כשאני רואה אותך.

והרי נחזור להיות,
זוג הכוכבים הבוהקים,
שעליהם מסתכלים כל השאר,
בקנאה משתקת.

עיניים נבלעות,
בתוך חלל החושך הגדול,
שמפריד,
בין הרצון למציאות.

אשליות נפערות,
כמו מחשבות ופנטזיות דמיוניות,
שלעולם לא יוכלו
להתממש באמת.

כי אני עדיין מחכה לך,
למרות שאני יודע מראש,
שזה לא הולך לעבוד.