ארבעה קירות
ארבעה קירות חיוורים,
מכוסים צלקות ופצעים,
הם יודעים ומקשיבים,
לכל הצללים והסיוטים.
לכל הדמעות והיללות,
לצרחות שבלילות,
לכאב שלא נגמר,
לאותו עצב ששוב חזר.
ארבעה קירות חיוורים,
מביטים ומבינים,
ציורים אותם מכסים,
שירים ועוד פתקים.
ובתוך ארבעה קירות,
יושב שוב בלילות,
אותו יצור תמים,
שבוכה אל הצללים.
תגובות (5)
יפייפה.
מדהים
רגשות מוכרים…
אהבתי.
מדהים קסום ומרגש החרוזים ממש יפים והשיר זורם ^_^
יפה,
פשוט אך עמוק במשמעות.
מזכיר לי את עצמי לפעמים