אף אחד לא רוצה להיות חבר של איש הפח

אני הוא רק ,איש הפח .
חסר תחושה , חסר דעה .
עומד שם בפינה,רואה את כל העולם , מ הצד .
לא יחודי , לא מיוחד .
מחכה ליום שאני החליד,
מ דמעותיי שנספגות הם בברזל החם.
כואב כטיפות דם , נוזלות הם כמים לאגם .
אני כמעט יכול לשמוע איך הם מחלחלות
אותי ב צער מכסות ….

יום יבוא ו אולי אמצא את מקומי .
יום יבוא ואולי מישהו אחר יראה שיש יותר מ חלודה בי.
יום יבוא ואולי אמצא מישהו שאדבר איתי .
אבל השבוע נגמר , ובינתיים כלום לא שונה אצלי.

לפעמים אני מקנא שאחרים יכולים לחיות שמעבר לעצב את התקווה לראות .
ורק אני תקוע בגוף הפלדה חסר לב , חסר נשמה .
מרגיש כמו כלב נטוש שמחכה לבעלים הקודמים שיחזרו .
או חדשים שאותי עם כל המגרעות יאמצו .
אבל יודע את האמת שכמו בכל כלבייה אלו שאותם לא
מאמצים ,לזריקה אחרונה אותם שולחים .
אלו החיים , את הלב שלי נתת לאנשים שלא מגיע .
לא חשבו ,הם לקחו פגעו ,התעללו ,
על הרצפה שהוא דמם , דרכו , שברו .

יום יבוא ו אולי אמצא את מקומי .
יום יבוא ואולי מישהו אחר יראה שיש יותר מ חלודה בי.
יום יבוא ואולי אמצא מישהו שאותי אשמע .
אבל השנה עברה , ובינתיים כלום לא השתנה .

אני הוא רק ,איש החלודה .
איפה שהיה לב, העובש כסה .
אני עומד שם כבר חלק מ הסביבה, כולם מסתכלים .
אבל אף אחד לא יושיט יד עזרה .
אחרי שאני יהרס אני לא רוצה מאף אחד סליחה .
עמדתי שם הסתכלתי לכולכם בעיניים .
הם גלגלו מבטים , וכסו אוזניים .
קורוזיה עומדת לקחת עליי שליטה .
בדרכי האחרונה לא ארצה רחמים , ארצה שלווה .

יום יבוא ו אולי אמצא את מקומי .
יום יבוא ואולי מישהו אחר יראה שיש יותר מ חלודה בי.
יום יבוא ואולי אמצא מישהו שאדבר איתי .
יום יבוא ואולי אמצא מישהו שאותי אשמע .
יום יבוא ואולי אמצא מישהו שאדבר איתי .
…………………………………………………
…………………………………………………..
………………………………………………..
……………………………………………..