אני רק בנאדם.

כוסעמק העולם.
אני כמו כולם.
אני רק בנאדם.
אני נופל ויורד לי דם.
בלילה אני נרדם.
אני אנושי. לוקח את זה אישי.
עולם יקר, למה אתה כל כך מר?
אחרי שכבר הייתי בשמיים והצלקת נעלמה, כרגיל הורדת אותי שוב לאדמה.
אני עכשיו מפלצת, כבר לא בן אדם.
אין לי רגשות ובלילות, אני לא נרדם.
אני פוגע בכל מי שרק יעז להתקרב
וכן,
גם באלו שאני אוהב.
נמאס לי להיות אחד מתוך המון נמאס לי מהדיכאון.
כל יום שעובר דומה ליום אחר.
אין ריגושים, דברים חדשים.
אין לי כוח לכלום, אין לי חשק לכלום.
מלא בעצבות.
אני רוצה כבר למות.